התיקון הכללי שתיקן את הנפש "מה לי ולאומן" היסס החילוני אמנם שמעתי על מקום זה, אך מעולם לא ביקרתי בו וגם לא היתה לי שום תוכנית להגיע לשם. אולם האברך החסיד הכביר עליו דברי שכנוע והפצרה עד שלבסוף הסכים, למחרת שכרו מונית ונסעו יחד לאומן...
כוחו של צדיק רגעים ארוכים כנצח, מלאי אימה ופחד משתק עברו עלי - עד אשר מן החדר יצא המנתח הראשי, כשעל פניו אותות של תמיהה, ופנה אלי: אינני יודע ואיני מבין מה קורה כאן. ילדך אינו זקוק לניתוח ולא להשתלה. הילד שלך בריא!
עליית החסידים הראשונה לאומן היה זה בשנה הראשונה לאחר הסתלקותו של רבינו הקדוש, עם התקרב ראש חודש שבט החליט מוהרנ"ת לארגן נסיעה לאומן לקראת ט"ו בשבט. חורף קשה שרר בחוץ כאשר החלה הנסיעה להתארגן, סופת שלגים השתוללה בחוץ...
זמרו לה' חסידיו והנה, כשהגיע רבי נתן לפסוק "זמרו לה' חסידיו" הפסיק לפתע את התפילה ושקע בדבקות למשך דקות אחדות ואז התחיל לזמר את הניגון הידוע של "אשת חיל" בדבקות ובהתלהבות עצומה ופניו בוערו בשלהבת אש קודש.
כך הם נסעו לאומן... והנה ימי ראש השנה של שנת תרצ"ט קרבים ובאים, האם יהין האברך הנרדף אשר סכנה גדולה צפויה לו, לנסוע לאומן? ר' לוי יצחק מתכנן לקיים את ציווי רבינו במסירות נפש ממש, "מפחד אני יותר מלא לנסוע מאשר מהנסיעה עצמה"!.
רפואת הנפש ורפואת הגוף לידי, שמתי לב, יושב יהודי לא מוכר, ארשת פניו ענתה בו כי הוא מבני עליה, אברך בן תורה. שאלתי אותו, בנימוס אמנם, "מה עושה כבודו באומן"? "אני" הוא עונה לי "באתי לרופא שלי". "מה"? פתחתי זוג עיניים.
הדפיקות שפתחו את הציון לבסוף נאלץ הגוי למכור את הדירה במחיר מוזל מאוד ולעזוב את המקום בבושת פנים, הקונה שהיה אף הוא גוי, הצהיר כי אינו חושש כלל לגור בבית מפני שהוא מקבל על עצמו להתיר לכולם לבוא ולהשתטח על הציון הקדוש.
מקור השיר "הקדוש ברוך הוא - אנחנו אוהבים אותך" השנה: תשס"א. המקום: עיירה קטנה, נידחת ומאובקת בערבות אוקראינה - אומן. המקום המדויק: ציונו של רבי נחמן מברסלב. הנוכחים: חסידי ברסלב באלפיהם. האירוע: תשליך.
תבואי תשורי מראש אמנה דפיקה חרישית. ´אולי הוא ישן כבר? אולי אינו בבית?' - אין תגובה. אצבעו מושטת אל הדלת, שנית. או! צעדים נשמעים מהבית פנימה, מתקרבים אל הדלת. הדלת נפתחת. בפתח עומד ר´ משה חזן, יהודי מבוגר ושבע תלאות, פניו עטורות זקן.
